שלמה תחבורה (2007) בע"מ נ' פוזין ואח'

פסק דין

1. תביעה בגין תאונת דרכים מיום 18.8.12 בשעת ערב ברח' הרצל בלוד.

הכביש במקום חד סטרי, בעל שני נתיבי נסיעה.

2. הנהג ברכב התובעת, מר בן לסרי, (להלן: הנהג) טוען כי הגיע לרחוב זה מרחוב שבמוצאו תמרור "עצור", כפי שנראה בתצלום נ/ 1.

לטענתו, הוא ציית לתמרור, ולאחר שעצר פנה ימינה ונסע בנתיב הימני ברח' הרצל מרחק

של 50 - 100 מטרים, ואז התנגש בו, בפינה השמאלית-קדמית של רכבו, רכב הנתבע 1 שהגיח משמאלו.

בדיווח שלו לתובעת, שצורף לכתב התביעה, דיווח הנהג כי רכב הנתבע הגיע מהכביש שמולו (שנראה בתצלום נ/ 1), פנה שמאלה (לרח' הרצל), "לא הבחין שפניתי ונכנס בי".

אולם בעדותו בביהמ"ש אמר הנהג: "אני לא זוכר אם ראיתי אותו לפני המכה. אני זוכר שהרמתי את הראש וראיתי אותו בתוך הרכב שלי".

בחקירתו הנגדית עומת הנהג עם הדברים שמסר בדו"ח שלו: כי רכב הנתבע פנה שמאלה, אל רח' הרצל, מהרחוב שממול לזה שממנו הגיע הנהג; דבר שאינו מתיישב עם דבריו בעדותו, כי הוא ראה את רכב הנתבע לראשונה רק בעת ההתנגשות עצמה.

על כך השיב הנהג: "ככה זה היה נראה לי" (בעמ' 4 לפר').

עולה, איפוא, מעדות הנהג כי "קביעתו", בדיווח שלו, כי רכב הנתבע פנה "משמאל לשמאל", מהרחוב שמולו, היא על פי השערתו בלבד.

3.הנתבע 1 נפטר, למרבה הצער.

מטעם הנתבעים העידה אלמנתו, גב' נטע פוזין (להלן: העדה), שישבה מימין לנהג ברכב הנתבע.

בדיווח שלה למבטחת (חב' שירביט, הנתבעת 2), המוצג נ/ 2, מסרה העדה: "רכב שלא עצר בעצור נכנס לצומת והתנגש ברכבי". בדיווח זה מצוי תרשים שבו מסומן מקום ההתנגשות ממש במוצא הצומת.

בעדותה בביהמ"ש מסרה העדה כי בעלה והיא נסעו ישר ברח' הרצל, בנתיב הימני. היא שללה את השערתו של הנהג, כי הם פנו שמאלה אל רח' הרצל, מהרחוב שממול לזה שממנו הגיע הנהג.

לדבריה, "נסענו, התחלנו להתקרב לכיוון המדרכה מימין, יצא רכב מהצומת, גלש לצומת והתנגש בנו בדלתות ימין" (בעמ' 6 לפר'); ובהמשך - "אני זוכרת אותו מסתכל שמאלה על מנת לראות אם בא רכב, ובמקביל גולש אל תוך הצומת ומתנגש בנו" (בעמ' 7 לפר').

העדה שללה את דברי הנהג, כי ההתנגשות אירעה כ- 50 - 100 מטרים אחרי הצומת: "ממש לא. המפגש בין כלי הרכב היה ממש במוצא הצומת שרואים בתצלום נ/ 1" (דברים אלה תואמים את מיקום התאונה בתרשים של העדה, בדיווח שלה, נ/ 2).

4.עדותו של הנהג היתה מתחכמת ולא עשתה עלי רושם אמין.

כאמור, הנהג קבע בדיווח שלו, כ"עובדה", כי רכב הנתבע פנה שמאלה מהרחוב שממול לזה שממנו יצא, דבר שנועד לתמוך בגירסתו כאילו רכב הנתבע לא שמר על השמאל, כשפנה שמאלה לרח' הרצל, אלא סטה ימינה אל הנתיב שבו נסע הנהג; אולם בעדותו של הנהג בביהמ"ש התברר כי הוא לא ראה את רכב הנתבע פונה שמאלה מהרחוב שממול, והיתה זו "השערה" שלו בלבד.

כמו כן, הנהג ניסה לזרות חול בעיני ביהמ"ש, באמרו שמייד לאחר פנייתו ימינה תפוס הנתיב הימני על ידי כלי רכב חונים, ועל כן - לו לא היה מציית לתמרור ה"עצור" ומתפרץ לצומת, הוא היה מתנגש בכלי הרכב שחנו בנתיב הימני.